הגימנסיה העברית ע"ש שוובה בקובנה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הגימנסיה העברית ע"ש שוובה בקובנה (בשמה העברי הרשמי: הגימנסיון[4] העברי בקובנה; בליטאית: Kauno žydų gimnazija או Švabės hebrajų gimnazija, ומאוחר יותר – Kauno žydų II gimnazija; ביידיש: שוואבעס גימנאזיע) הייתה הגימנסיה העברית השנייה בגודלה אחרי הגימנסיה הריאלית העברית במערכת החינוך היהודי של העיר קאוּנָס (קובנה), ברפובליקה הליטאית הראשונה. הגימנסיה נוסדה בשנת 1920 ופעלה עד לסיפוחה של ליטא לברית המועצות בקיץ 1940. מנהליה הראשונים היו ד"ר משה שוובה וקופל וולוצקי. אחריהם התמנו לתפקיד ד"ר אהרון ברמן, לימים מנהל תיכון חדש בתל אביב, שמואל קאפִּיט וד"ר יואל ברוצקוס. המוסד טיפח ערכים חינוכיים, תרבותיים יהודיים וציוניים בקהילת ליטא בין שתי מלחמות העולם. בין היתר, למדו בגימנסיה המשוררת לאה גולדברג והפילוסוף עמנואל לוינס.
עובדות מהירות בית ספר תיכון, השתייכות ...
בית ספר תיכון | |
---|---|
השתייכות | רשת "תרבות" ממנה זכתה לתמיכה כספית; הגימנסיה הייתה בבעלות ועד ההורים |
תקופת הפעילות | 27 באוגוסט 1920 – 1940 (כ־19 שנים) |
מייסדים | ד"ר משה שוובה |
התמחות | למן הכיתה הרביעית חולקה לשתי מגמות: קלאסית (הומניסטית), וריאלית. בשנים 1923–1933 היו שני כיוונים: לימודים שכללו לימודי השפה הלטינית; ולימודים מוגברים במתמטיקה ומדעי הטבע |
שכבות לימוד | 8 כיתות + 2 כיתות מקבילות + 3 כיתות מכינות |
בעלי תפקידים | |
מנהל |
ד"ר משה שוובה, המנהל הפדגוגי (עד 1925); קופל וולוצקי, המנהל האדמיניסטרטיבי[1] (עד 1926 או 1927); ד"ר אהרן ברמן, המנהל הפדגוגי (בשנים 1925–1936); ד"ר יואל בּרוּצקוּס (1928–1940; בשנים 1928–1936 ביחד עם אהרן ברמן); שמואל קאפִּיט (1936–1940, ביחד עם יואל ברוצקוס) |
תלמידים | |
חבשו כובעים ירוקים[2] מקטיפה עם מצחייה - סמל של הגימנסיון העברי (בנות - שמלה חומה וסינר שחור, בכל הגימנסיות)[3] | |
מיקום | |
מיקום |
בשנים 1920–1927: רחי מאירוניו (Maironio) 14; משנת 1927: רחי פרייפלאוקוס קראנטו (Prieplaukos Kranto) 25 (היום שד' קרליאוס מינדאוגו, בליט' - Karaliaus Mindaugo pr. 11), קאוּנָס (קובנה), ליטא |
מדינה | ליטא ליטא |
קואורדינטות | 54°53′42.22″N 23°53′37.02″E |
| |
סגירה